יום שני, 27 בדצמבר 2010
יום ראשון, 19 בדצמבר 2010
נועם קוריס – על חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים
נועם קוריס – על חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים
לפני כמה חודשים לקחתי חלק בפגישה הזויה, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר אתרים של עורכי דין.
אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר.
כבר שמעתי סיפורים לפני זה על מקדמי אתרים שמקדמים את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת בגוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג ממנו תשומת לב ולהראות כמה הם טובים בקידום.
יש בזה משהו, מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו וחושב שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.
בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים שכהוא במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים הזוי את שמי בשם חופש הביטוי המקודש, גם עם טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו קוריסלו נועם קוריס קוריססס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים דוגמת יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל בלוג בשם 2jk.org ואתר נוסף בשם jonathanklinger.com או גם עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET), כמו גם עו"ד רותם שפירא מהמשרד הצעיר שפירא, פרידמן, צבר.
לא שאלתי אותם עדיין (את עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון, עו"ד רותם שפירא) האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון או עו"ד רותם שפירא נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס.
נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק או האזור של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף - כל אלו יעניינו לדעתי יותר, כל גולש אנושי.
שלא לדבר על גולש דובר אנגלית, שיתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד noam kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי.
אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.
הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.
יום ראשון, 12 בדצמבר 2010
חופש הביטוי לא נועד בכדי להכשיר עבירות פליליות כהטרדה ואיומים
חופש הביטוי לא נועד בכדי להכשיר עבירות פליליות כהטרדה ואיומים.
מה משמעות הגבלת הביטוי על יהונתן קלינגר והאיסור על חברו ערן ורד להמשיך להטריד את קציני בית המשפט ובני משפחותיהם.
ניתוח לאור מתן צו למניעת הטרדה מאיימת בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד
בפס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי.
בית המשפט כבר קבע בעבר, שחופש הביטוי הנו חופש מהדרגה הנעלה ביותר ועל כן הוא משתרע על כל צורות הביטוי; חופש הביטוי כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות וגם של דעות חריגות; חופש הביטוי משתרע על פי פסיקות בית המשפט על דעות שאוהבים לשמוע וגם על דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש הכמעט מוחלט להביע דעות שונות ומנוגדות – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S.
למרות שבית שבית המשפט קבע שגבולות חופש הביטוי הוא העדר גבולות לחופש הביטוי, הרי שבמקרים חריגים, גם הלגיטימיות הבלתי נגמרת שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), עדיין. חופש הביטוי לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.
בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, גרר עו"ד יהונתן קלינגר את מרשו ערן ורד לפסיקה של צו למניעת הטרדה מאיימת נגדו, עד שבאותו הדיון הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי, למרות חוות הדעת השגויה של יהונתן קלינגר.
באותו הדיון, דחה בית המשפט שוב את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, האוסר על מרשו לפי חוק לבצע חלק מפעולותיו של ערן ורד, אותן נקבע שאסור לבצע במדינת ישראל, למרות הערך העליון השזור בחופש הביטוי.
בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ 5934/05 ובש"פ 6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר בית המשפט העליון, כבוד הנשיא דאז, השופט אהרון ברק, כי:
"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. עניין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
בפסק דינו, הדגיש בית המשפט העליון שרק במקרים חריגים וצורמים בצורה קיצונית, בהם קיימת הסתברות שמגיעה לדרגת היתכנות של קרובה לוודאות שניצולו לרעה של חופש הביטוי יפגע בפועל באינטרס הציבורי, יגבל בית המשפט את החופש להתבטא בצו שיפוטי.
הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר ולאכזבתו של יהונתן קלינגר, מלמדים, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות הצליח יהונתן קלינגר למצוא את הדרך המהווה ניצול לרעה של חופש הביטוי.
פעולותיו של ערן ורד מסתבר, אינן מוגנות במטרתו האמיתית של חופש הביטוי שכן מעשיו מנצלים לרעה את יסודות הדמוקרטיה ונראה שנועדו מלכתחילה בכדי לפגוע באינטרס הציבורי ובמהות הדמוקרטיה עצמה.
נזכיר שכדבריו של כבוד הנשיא אהרון ברק הערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."
בית המשפט באותו עניין המשיך והסביר את קביעותיו לגבי גבולות חופש הביטוי.
בית המשפט קבע בפסק דינו, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"
כותב גילוי הדעת הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי
יום שני, 6 בדצמבר 2010
הירשם ל-
רשומות (Atom)